מחלות לב אינן נחלתם הבלעדית של מבוגרים עבי כרס המעדיפים לצפות בתחרויות ריצה בטלוויזיה במקום לצעוד בפארק. מחקרים שבדקו חיילים אמריקאים, חללי מלחמת קוריאה, מצאו שאצל קרוב למחציתם היו סימנים לטרשת עורקים הגורמת מחלות לב. ד"ר נסטור ליפובצקי, דיאטן קליני ואפידמיולוג, חבר באיגוד הקרדיולוגים, אומר שמההיקף הנרחב של חיילים עם טרשת עורקים הבינו החוקרים שהתהליך הטרשתי החל בילדות והוא תוצאה של צורת החיים המודרנית. "הילדים בימינו נמנעים מפעילות פיסית. הם יושבים שעות רבות ביום. כך מתפתחות מחלות שבעבר כלל לא היו קיימות בקרב ילדים, כמו סוכרת של מבוגרים. הנטיות הגנטיות למחלות שהופיעו בגילאי 50 מופיעות היום כבר בגילאי הילדות".
כיום כבר ברור שטרשת העורקים היא לא בהכרח גזירת גורל, אלא תוצאה של הרגלי חיים קלוקלים הניתנים לשינוי. זו הסיבה שילדי בתי הספר היסודיים משננים בימים אלה מושגים כמו "עורקים כליליים", "חסימות" ו"התקפי לב". הם לא עוסקים במחלות שעלולות לתקוף את סבא או אבא שלהם, אלא נוטלים חלק בתוכנית "תפור עלי", שמטרתה למנוע מהם לגדול להיות מבוגרים חולי לב. מחלות הלב נמנות על המשולש הקטלני לאדם, יחד עם הסרטן והסוכרת. הפגיעה בלב נובעת מהיצרות של העורקים, בעיקר בעקבות שקיעת שומנים על גבי דופנותיהם, הגורמים היצרות של העורקים וזרימה מופחתת של הדם עד כדי התקפי לב ופגיעה במוח ובגפיים.
ד"ר עינת בירק, מנהלת מכון הלב במרכז שניידר לילדים, הצטרפה לתוכנית "תפור עלי" – שהיא יוזמה של משרד החינוך, משרד הבריאות וארגון ההורים הארצי ובחסות "תלמה" מקבוצת יוניליוור ישראל – מתוך הזדהות עם המסר שאפשר לחנך ילדים לאורח חיים בריא וכך להפחית את הסיכון לחלות בטרשת עורקים בעתיד. התחום של בירק כקרדיולוגית ילדים הוא מומי לב מולדים. מחלות לב המתפתחות כתוצאה מטרשת העורקים הן בעיה של קרדיולוגים המטפלים במבוגרים. "אני מטפלת בפגמי ייצור, בחלקים בלב שחסרים או אינם נמצאים במקומם", היא אומרת, "והקרדיולוגים של המבוגרים מטפלים בפגמי בלאי שהם תוצאה של שנים של קלקול במערכת". בירק מכירה משפחות שלמות שסובלות מטרשת, אבל לעתים קרובות אנשים כלל אינם מודעים לבעיה של טרשת עורקים. "העורקים יכולים להיות בתהליך טרשתי מפושט זמן רב והחולה לא ירגיש דבר עד שפתאום יקבל התקף לב או שבץ. התהליך מתרחש מאוד בהדרגתיות, הורג לאט לאט ובשקט", אומרת בירק. לכן חשיבות המניעה גדולה ביותר.
המניעה צריכה להתפרס על שלוש חזיתות: פעילות גופנית קבועה, תזונה נכונה והימנעות מעישון. בירק רואה התקדמות רבה במודעות לצורך במניעה בזמן האחרון וטוענת שההחלטה להשקיע במניעה היא חברתית. לדבריה, לא מספיק להשקיע בטכנולוגיות רפואיות, טובות ככל שיהיו, אלא יש לראות במניעה השקעה שתחסוך משאבים וסבל רב. ההשקעה במניעה צריכה לכלול גם מעורבות של רופא הילדים וגם שמירה על אורח חיים נכון.
התוכנית "תפור עלי" מקיפה את תלמידי הכיתות הגבוהות במאות בתי ספר יסודיים במגזרים השונים, המשננים נושאים הקשורים לעידוד אורח חיים בריא ותזונה נכונה באמצעות משחק, לימוד וחוויה. בשלב זה התוכנית מקיפה רק את בתי הספר היסודיים, אבל בירק סבורה שרצוי להתחיל להקנות אותה כבר בגיל הגן. "אם מלמדים ילד בגיל צעיר מהו מזון בריא ומהו מזון לא בריא, מקנים לו מטען שהוא ייקח לכל החיים", היא אומרת. ללימוד ילדים מהי תזונה נכונה יש השלכות רחבות מעבר לידע שהם עצמם רוכשים. "הילדים באים הביתה עם המידע שרכשו בבית הספר על המזונות שרצוי לצרוך ומלמדים את ההורים לאכול נכון. הם יגידו להורים מה לאכול ויסרבו לאכול מזונות שהם יודעים שלא טובים להם. כך שלא רק שהם עצמם יפנימו את המסר, אלא יחנכו את ההורים שלהם מהי תזונה נכונה", אומרת בירק.
בצד המחקר על החיילים בקוריאה נעשו מחקרים נוספים המנתחים את השפעות המזונות השונים על בריאות הלב. ליפובצקי מספר על מחקר שבדק רמות כולסטרול אצל צעירים החל מגיל 22 ולמשך 40-30 שנים. התוצאות הראו שניצני המחלה נבטו בגיל צעיר, ונוכחות הכולסטרול ניבאה את המחלה והתמותה בגיל מבוגר. "אבל התזונה משפיעה לא רק על הכולסטרול אלא על כל הבנייה של חסימת העורקים", אומר ליפובצקי, המחלק את התהליך הטרשתי לשלושה שלבים: שלב הדלקת, שלב החמצון ושלב הקרישויות, כשלתזונה השפעה על כל השלבים.
על פי ליפובצקי, השומנים הם המרכיב המשפיע על המחלה. הוא מסווג אותם ל"שומנים בריאים" ו"פחות בריאים". השומנים הלא בריאים מקורם מן החי והם מכילים שומן טראנס, שבתהליך תעשייתי נהפך למוקשה בחלקו ונמצא ברבים מהמאפים והמזונות. השומנים הבריאים נמצאים בעיקר בצמחים. ליפובצקי ממליץ לילדים להימנע ממיני חטיפים המכילים כמויות גדולות של שומן רע ולהעדיף מזונות בעלי שומן טוב, כמו טחינה, אבוקדו, שמן זית, אגוזים ושקדים. רצוי גם לצרוך סיבים כמו עדשים, שעועית לבנה, גרגרי חומוס ואפונה, וכמובן להרבות בפירות וירקות. מחקר עדכני שהוא מצטט מצא שצריכה של יותר מחמישה פירות וירקות מדי יום ביומו מורידה בצורה דרסטית את הסיכוי לאירועים מוחיים, שאף הם עלולים להיות תוצאה של הטרשת.
תזונה נכונה גם מונעת השמנה. "סוכרת ולחץ דם גבוה הם גורמי סיכון הרבה יותר גבוהים למחלות לב אצל שמנים", אומר ליפובצקי. בין הקטבים של המצדדים במשקל אידיאלי למטיפים, ברוח "קבלת העצמי", על קבלת המשקל העודף כעובדה לא מזיקה, ליפובצקי נוקט עמדה מפשרת. "לא צריך לזעזע את הגוף ולרדת 40-30 ק"ג. אני לא חושב שצריך להיות משקל אידיאלי. ירידה של 10% במשקל מספיקה כדי להביא למרב היתרונות הבריאותיים. כך שלא נכון להלחיץ אדם שמן שיגיע למשקל האידיאלי, אולי זה אפילו מזיק, אבל צריך לנסות לשאוף לירידה במשקל בצורה הדרגתית ונכונה, כמובן לא על ידי הרעבה, ולשמור על תזונה המתאימה לגוף ועל פעילות פיסית קבועה".
