מאמצי ההרזיה או הדיאטה שלנו תלויים במידה רבה בהבנה שלנו או של הגורם המקצועי שבנה את הדיאטה עבורנו בעולם התזונה. האינדקס הגליקמי הוא אחד מהכלי העבודה החשובים בידיו של התזונאי אבל גם של כל אחד מאיתנו. הוא פותח ב-1981 כמדד המראה את הקצב שבו מזון מסוים מתפרק ליחידות הסוכר הבסיסיות: מולקולות גלוקוז ואלו נספגות לדם
על פחמימות וסוכרים
המזונות שאנחנו מכניסים לגוף מתפרקים לסוכרים שהם מעין יחידות אנרגיה של הגוף. ישנן שלוש מולקולות סוכר פשוט מרכזיות– גלוקוז, שנכנסת למחזור הדם מידית דרך הכבד, גלקטוז ופרוקטוז.
השפעת הסוכרים על הגוף
כמות מאוזנת של גלוקוז שומרת על החיוניות משום שהיא מקור אנרגיה זמין ומידי, אבל כמות עודפת מוציאה את הגוף מאיזון. הגוף מוגבל ביכולת שלו לאחסן גלוקוז בשרשראות גליקוגן (רצפי גלוקוז) ולכן כשיש עודף גלוקוז הופך הגלוקוז לשומן ומתאחסן כתאי שומן. במקביל נוכחות האינסולין מונעת פירוק של תאי שומן קיימים. התוצאה של יתר אינסולין היא השמנה ולטווח ארוך, ריבוי סוכר בגוף והיווצרות מחלות כמו סכרת, מחלות לב ולחץ דם גבוה.
דירוג גליקמי
דירוג גליקמי מדורג מ-1 עד 100, כשדירוג נמוך משמעו פירוק איטי של הפחמימה לגלוקוז ודירוג גבוה פירושו פירוק מהיר במיוחד. מקובל לחלק את האינקס הגליקמי לשלוש טווחים עיקריים:
- נמוך – כולל את כל המזונות עם דירוג מתחת ל-54. בין המזונות בקטגוריה זאת תמצאו את הבוטנים (14), פול ועדשים (28-29), הפסטה (47) והבננה (52).
- בינוני – כולל מזונות בדירוג שבין 55 ל – 69. בין המזונות בטווח זה תמצאו את תפוח העץ (55), שיבולת השועל (55) והבטטה (61).
- גבוה – כולל מזונות בדירוג 70 ומעלה– ביסקוויטים (110), אורז לבן (83) ואת רוב המאפים והלחמים הלבנים.
