השומן מצטבר באזור הבטן מסיבה בלתי מוסברת? מתברר שלא רק אכילת יתר מפתחת את הבטן. אולי אתם חיים בלחץ מתמיד? הדאגות לא מניחות לכם?
האם סטרס משפיע על האכילה, המשקל והיכן השומן נאגר בגוף? על שאלה זו ננסה לענות בשורות הבאות.
חיים בסטרס הם כמובן צורת חיים לא בריאה, מצב הסטרס יכול לגרום לפגיעה בתזונה נכונה ולאכילה לספוק צרכים נפשיים או פשוט לאכילת מזון מהיר מפאת חוסר זמן להכנת משהו בריא. אבל עליה במשקל תחת סטרס יכולה להיות קשורה לאיזון ההורמונאלי בגוף.
הגוף מייצר את ההורמון הנקרא קורטיזול כדי לעזור לנו להתמודד עם מצבי סטרס. מחקרים הראו שלאנשים שמנים רמות קורטיזול גבוהות יותר מאשר לאנשים רזים.
קורטיזול מיוצר במחזור היומי הטבעי שלנו. עם זאת, קורטיזול הינו הורמון מפתח בתגובת הגוף למצבי דחק, גופנים וגם נפשיים. לכן הוא מכונה "הורמון סטרס",הגורם לעליה ברמת הסוכר ולחץ הדם והוא חלק מתגובת הגוף למצבי הישרדות. הגוף מפריש במצבים אלו קורטיזול וגם הורמון נוסף, אדרנלין. בזמן שאדרנלין מגביר את הערנות ואת הרמה האנרגטית, על ידי הגברת חילוף החומרים, לקורטיזול שני סוגי השפעות על שומן: הראשון בזמן סטרס והשני בהחזרת הגוף למצב רגיל לאחר הסטרס. בזמן הסטרס גורם הקורטיזול לפרוק שומן והגברת הייצור של גלוקוז הנגרם מפרוק חלבון מהשריר, כדי להגביר במהירות את הייצור של האנרגיה. גופנו נכנס לעירנות, העישונים גדלים, כושר המחשבה משתפר והריאות מקבלות יותר חמצן. בנוסף בזמן שיא הסטרס, התיאבון יורד ומערכת העיכול עובדת במינימום. כאשר הסטרס המיידי עובר, רמת האדרנלין יורדת אבל רמת הקורטיזול נשארת גבוהה וזאת כדי להביא את הגוף שוב לאיזון. אחת הדרכים להחזיר את הגוף לנורמליות היא להגביר את התיאבון כדי להחזיר את הפחמימות והשומן ששרפנו בזמן ההישרדות.
אבל מתי לאחרונה הייתם בסטרס גופני שכזה? מתי גופכם הגיב לסטרס שלמעשה נגרם ממאמץ גופני שורף אנרגיה? קרוב לודאי גופכם מגביר כרגע את התיאבון כדי להחזיר את הפחמימות והשומנים שלא שרפתם בזמן "סטרס גופני" כי הסיבה לאותו הסטרס ,הייתה התרגזות יתר בזמן שישבתם במושב של הרכב או ליד שולחן העבודה. אך,הגוף הבין שאתם בסטרס שכזה כאילו גופכם התאמץ לאחר שברחתם בריצה מטורפת מלסתות אריה כלשהו שראה בכם ארוחת צהריים.
מה למעשה קרה לנו? בזמן שגופנו חשב שהיינו בסטרס גופני, פירק חלבון (שריר) כדי לייצר גלוקוז, ולאחר מכן הגביר את התיאבון כדי להחזיר את הפחמימות והשומן ששרפנו. האמת הייתה שלא שרפנו והתדלוק מחדש הינו תדלוק לא מוצדק שגורם לנו להשמין. כך שבעולם המודרני מנגנון ההישרדות המפואר הזה לא מתאים וגורם לגוף "לתדלק" ללא צורך. סטרס מתמשך גורם לייצור קורטיזול מתמשך מה שמביא לייצור גלוקוז, שבמצב שהגוף לא צריך אותו לצריכה מיידית הופך להצטברות שומן. בנוסף סטרס וייצור מתמשך של קורטיזול גורמים להרגשת עייפות וחוסר אנרגיה, לכן נרצה לאכול כדי להרגיש אנרגטיים יותר, מה שיגרום לעוד הצטברות של שומן באיזור הבטן. כן, קראתם נכון, הפרשת הקוטיזול יכולה לא רק לגרום לעליה במשקל, אלא להשפיע גם על המקומות בגוף בהם המשקל יעלה. מספר מחקרים מראים שסטרס עם רמה גבוהה של קורטיזול נוטה לגרום להצטברות שומן באזור האבדומינלי (אזור הבטן) יותר מאשר באזור הירכיים. מחקר אחר הראה שלנשים בהן עודף השומן נאגר באזור הבטן, רמות גבוהות יותר של קורטיזול ומדווחות על אורח חיים בסטרס יותר מאשר בנשים בהן רוב השומן נאגר באזור הירכיים. הסיבה לכך הינה שתאי שומן באזור זה עשירים יותר בקולטנים להורמוני סטרס ולכן רגישים יתר לרמה גובהה של קורטיזול מאשר תאי שומן באזורים אחרים בגוף. צורה כזאת של הצטברות שומן קיבלה שמות כגון "שומן טוקסי" מכיוון ששומן בטני נמצא בקשר חזק עם התקפי לב, אירועים מוחיים, סוכרת ויתר לחץ דם.
כמובן שלא רק סטרס גורם לרמות קורטיזול לא תקינות. מספר מחלות יכולות לגרום לרמות לא תקינות של קורטיזול בדם.
קשה לנבא איזה סוג סטרס באדם מסוים יגרום לעליה ברמת הקורטיזול ולעליה במשקל. כמות הקורטזול המופרשת בתגובה לסטרס שונה מאדם לאדם, אנשים מסוימים "מגיבים" יותר לאירועי סטרס מאחרים. מחקרים בנשים שמגיבות לאירועי סטרס עם הפרשה של רמות גבוהות של קורטיזול, הראו שלאותן נשים נטייה לאכול יותר כאשר הן נמצאות בסטרס בהשוואה לנשים שמפרישות פחות קורטיזול.
קיימות עדיין שאלות רבות בהקשר של סטרס-קורטיזול- השמנה אבל על פי הנתונים הקיימים כיום אם נרצה להוריד סטרס וקורטיזול נעשה זאת על ידי שלוש דרכים:
1. פעילות גופנית סדירה שיכולה לעזור בניטרול הסטרס והתופעות הקשורות לו.
2. נשתמש בטכניקות להורדת הסטרס, מדיטציה, יוגה ותרגילי נשימה, שינה מספיקה, כל אלה יכולים לעזור במיתון התגובה הפיזיולוגית לסטרס היומיומי.
3. חשוב גם איך האדם מקבל את מצב הסטרס. אדם מסוים יכול להרגיש סטרס קשה מהתרחשות מסוימת, בזמן שאדם אחר יכול להתנהג בצורה אחרת ולנצל את ההתרחשות כהזדמנות ללמידה, כלומר, סטרס גורם לחיינו להיות קשים יותר אבל התגובה שלנו למצב הסטרס חשובה לא פחות ואפילו יותר.
