בריאות האישה בזמנים המודרניים מתייחס למניעה וטיפול במצבים ומחלות ייחודים לאישה (הריון, גיל מעבר, מחלות של מערכת הרבייה), אשר מופיעים בתדירות גבוהה יותר אצל האישה (מחלות עצם, סוכרת, הפרעות אכילה, סרטן השד) או בצורה שונה בנשים מאשר בגברים (מחלת לב).
למרות שחיי נשים ארוכים בממוצע 6.4 שנים יותר מאלו של גברים, לנשים מצב בריאותי פחות טוב מאשר לגברים ויותר מוגבלויות כתוצאה ממחלות. תזונה קשורה לפחות לחצי מתוך 10 הסיבות העיקריות לתחלואה ותמותה אצל נשים בעולם המערבי: מחלה קרדיווסקולרית (מחלה של כלי הדם המגיעים ללב, מוח וגפיים), סרטן, סוכרת, אוסטיופורוזיס (דילול במסת העצם) והשמנת יתר. שתיים האחרונות מקבלות לאחרונה ממד של אפידמיה אצל נשים.
הריון ותזונה
גם ברפואת נשים כמו בשטחים אחרים ברפואה, מניעת מחלות תופסת מקום מכריע. לגבי מניעת מחלות בתינוקות, רמת הידע מאפשרת היום לטפל במצבים שונים עוד לפני כניסתה של האישה להריון, זאת אומרת, בשלב תכנון ההריון. במשך ההריון רמות נמוכות של חומצה פולית בדיאטה ובדם קשורות לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת, משקל נמוך של הילוד, והתפתחות מאוחרת של העובר. Neural tube defects (NTD) הוא מצב של נזקים בעמוד השדרה של העובר, בו החוליות לא נסגרות היטב. כתוצאה מכך אין הגנה למערכת העצבים ונוצרות חסימות ושיתוקים כתוצאה מנזקים במערכת העצבים. חומצה פולית קשורה לתופעה עקב תפקידה בסינטזה של חומצה נוקלאית (nucleic acid). נטילת חומצה פולית במשך ארבעה חודשים לפני ההריון מקטינה את הסיכון לNTD- גם אצל נשים שלהן ילד ראשון פגוע במחלה, וגם אצל נשים בהריון ראשון בחייהן. הצריכה הממוצעת של חומצה פולית אצל נשים בעולם המערבי היא 0.23 מג' ליום. ההמלצה היא צריכה של 0.6 מג' חומצה פולית ליום לנשים אשר מתכננות הריון ובמשך ההריון. חומצה פולית במזון נמצאת בירקות ירוקים כמו תרד, פרות כמו מיץ תפוזים ודגנים מועשרים בויטמינים.
בזמן הריון נפח פלסמת האם עולה בכ-50%. לא מפתיע שרמות ההמוגלובין יורדות בדרך כלל במשך ההריון. שינויים אלו הם לא ברוב המקרים פתולוגים, 50% בקרב הנשים בהריון מפתחות אנמיה. כ-75% מהאנמיות שמתפתחות בהריון הן תוצאה של חוסר ברזל. עד כה קיים ויכוח בספרות האם אנמיה בהריון קשורה ללידה מוקדמת ומשקל נמוך של הילוד בלידה. בכל מקרה רצוי לא להגיע למצב של אנמיה וכמובן לטפל בה מייד לאחר איבחונה. לכן, תזונה עשירה בברזל הכרחית בזמן ההריון ולאחר מכן וזמן הנקה. מזונות עשירים בברזל ניתן למצא בחי כמו בבשרים למניהם ובצומח בטחינה, מישמישים יבשים, תאנים יבשים, גרעיני דלעת. את הברזל מהצומח מומלץ לצרוך עם מזונות עשירים בויטמין C כמו פרי הדר, כדי להגביר את ספיגתם.
האם מספקת לעובר בזמן ההריון את כל המרכיבים התזונתיים הדרושים להתפתחותו. מרכיב עיקרי הוא סידן. במצב של חוסר בתזונת האם, העובר יקבל את מבוקשו, אך האם תסבול מאיזון שלילי במשק הסידן, משמעות הדבר פגיעה אפשרית בעצמות האישה. לכן מומלץ להרבות בצריכת דברי חלב, טחינה, סרדינים ושקדים.
מחלות גיל המעבר ותזונה
מחלות קרדיווסקולריות
מחלת לב כלילית (מחלה של כלי הדם שמגיעים ללב) ואירוע מוחי, הן הסיבות העיקריות לתמותה בעולם המערבי. בארצות הברית בלבד מחלות אלו הורגות כחצי מיליון נשים בשנה. למעשה יותר נשים מתות ממחלה קרדיווסקולרית מאשר מכל סוגי הסרטן יחד.
ניתן למנוע מחלת לב כלילית באמצעות לא תרופתית כמו הפסקת עישון, טיפול תזונתי ברמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם, טיפול תזונתי בהשמנת יתר, יתר לחץ דם והגברת הפעילות הגופנית. עד לפני מספר שנים מחקרים הראו שיפור בפרוגנוזה למחלת לב כלילית על ידי נטילת הורמון האסטרוגן אצל נשים בגיל המעבר. למרות זאת, ארבעה מחקרים בשנים האחרונות הראו חוסר השפעה או הרעה אצל נשים שהשתמשו באסטרוגנים לעומת אלו שקבלו כדור דמה. כתוצאה מכך חלק ניכר מהנשים בגיל המעבר לא מתחילות טיפול אסטרוגני או מפסיקות את הטיפול. מכאן החשיבות של טיפול תזונתי למניעת מחלת לב כלילית חשוב יותר מבעבר מכיוון שחלק גדול מהנשים בגיל המעבר, גיל בו סיכונם למחלת לב כלילית עולה בצורה משמעותית, לא מקבלות טיפול הגנתי אחר. מחקרים בשנים האחרונות הראו ירידה דרסטית בשכיחות התקפי לב בפרט ומחלת לב בכלל על ידי שינוי תזונתי. בעבר הומלץ על תזונה דלת שומן למניעת מחלת לב כלילית. בשנים האחרונות נמצא שאין להוריד למינימום את השומנים במזון, אלא לצרוך את השומנים הנכונים המגינים על עורקי הלב. לסוג השומן הנצרך חשיבות עצומה. שומנים מן הצומח הנקראים בלתי רווים כגון שמן זית, שמן דגים, אגוזים ושקדים מגינים בפני מחלת לב כלילית לעומת שומנים מן החי כגון חמאה וגבינות שמנות ובנוסף שומן מסוג טרנס שבו משתמשים במאפים שונים מצטיירים כמזיקים.
למרכיבי מזון אחרים תכונות חיוביות. חוסר הויטמינים חומצה פולית, B12, ו-B6 יכול לגרום לעליה של הומוציסטאין אשר מגביר את הסיכון למחלת לב. מכאן צריכה נאותה של ויטמינים אלו חשובה.
צריכת קטניות, פרות וירקות מקטינה את הסיכון למחלת לב בין היתר בזכות תכולת הסיבים המפחיתים את רמת הכולסטרול בדם.
מוצרי סויה משפיעים גם הם על רמות הכולסטרול בעזרת תכולת חומרים בשם איזופלבונים.
יין אדום מקטין גם הוא את הסיכון בזכות חומרים בשם פוליפנולים הפועלים כנוגדי חמצון.
מכל האמור ניתן להבין את מורכבות התזונה המונעת מחלת לב. מומלץ בחום להתייעץ עם דיאטן מומחה כדי להרכיב את התזונה המתאימה למניעת מחלות מבלי לגרום לעליה לא רצויה במשקל הגוף.
אוסטיופורוזיס ודיאטה
אוסטיופורוזיס היא מחלה שמופיעה בכל אישה שלישית מעל גיל חמישים. המחלה מאופיינת באיבוד ניכר של מסת השלד, אשר בסופו של דבר יביא לשברים שונים, הקשה ביותר הוא שבר בעצם צוואר הירך. אוסטיופורוזיס פוגעת גם בחוליות עמוד השדרה באופן בלתי הפיך. כתוצאה מכך נשים מאבדות עד 30 סנטימטרים מגובהן. נשים סובלות מאוסטיופורוזיס פי 4 מגברים. נכון להיום ההצלחה בטיפול, דהיינו, החזר מסת העצם שנאבד, נמוכה ביותר, כך שהטיפול הטוב ביותר הוא מניעה.
מרבית העצם בנויה ממלחי סידן. הסידן חיוני ביותר לתפקוד התקין של מערכות רבות בגוף. במידע במספיק סידן לא יסופק ישירות דרך ספיגתו מהמזון, ינצל הגוף את השלד כמאגר הסידן, ויגרום לפרוק ושחרור הסידן מהעצם על מנת להשתמש בו לצרכים השונים האחרים. הדבר כרוך באיבוד נוסף במסת השלד והחרפת מחלת האוסטיאופורוזיס. בגיל המעבר, בהשפעת השינוי ההורמונלי שחל בגוף האישה (הפסקת ייצור ההורמון הנקבי – האסטרוגן), ההפרשה של סידן בשתן עולה על שיעור הספיגה ממערכת העיכול, מתפתח מאזן סידן שלילי, וההפרש מגיע מהשלד. אם איבוד העצם יהיה גבוה מ-3% לשנה, תתרחש ירידה תלולה במהלך 10 שנים. כש-30% ממסת העצם אובדת, העצם אוסטיאופורוטית והסיכון לשבר גבוה. מהאמור ניתן להבין שהעשרת הדיאטה היומית בסידן חשובה וחיונית מגיל צעיר (לבנייה תקינה של העצם) וגם בגיל המעבר (למניעת מאזן סידן שלילי). נשים שאינן יכולות לקבל מספיק סידן מהמזון זקוקות לתוספי סידן. ויטמין D הכרחי לספיגה תקינה של סידן. מפני שגופנו יודע לסנטז ויטמין D בעזרת עור השמש, קשה להגיע לחוסר ויטמין D בארנו שטופת השמש.
רמות גבוהות של נתרן וחלבון בדיאטה מגבירות את איבוד הסידן דרך השתן. על כל 500 מג' תוספת מלח בדיאטה 10 מג' סידן הולכים לאיבוד בשתן. על כל 50 גר' חלבון נוספים בדיאטה עוד 60 מג' סידן הולכים לאיבוד בשתן. לכן יש להיות זהיר בצריכה של נתרן ולמנע מדיאטות עשירות בחלבון.
גם קופאין מגביר את איבוד הסידן דרך השתן, יש צורך בעוד 40 מג' סידן בדיאטה כדי לאזן את הסידן שנאבד בעקבות שתיית כוס קפה אחד. חשוב לדעת שככל שצריכת הסידן נאותה, ההשפעה השלילית של חלבון, נתרן וקופאין פוחתת.
השמנת יתר
ככול שאישה מתבגרת, קיימת עליה ברמת השומן בגופה וירידה בהוצאה הקלורית בהשואה לגברים.
השמנה מגבירה את רמות כולסטרול ושומנים בדם גבוהים, ואת הסיכון ליתר לחץ דם וסוכרת. כל אלה גורמים שקשורים לתמותה בנשים. בנוסף השמנת יתר קשורה להריונות לא תקינים, הפלות וקשיים להרות. כל זאת מבלי להכנס להבטים החברתים ושל איכות חיים שקשורים להשמנה אצל נשים.
ללא ספק תזונה מאוזנת יחד עם פעילות גופנית אינטנסיבית ועקבית היא התשובה היחידה שנמצאה עד כה להתמודדות עם הבעיה. בגלל הנטייה לחזור להרגלים הישנים (הפסקת הפעילות הגופנית, הזנחת התזונה), מעקב של איש מקצוע לאורך זמן מתחייב לשמירת התוצאות.
סוכרת והרזיה
שכיחות מחלת הסוכרת בנשים בעולם המערבי נא בין 5 ל-9%. הסיכון לסוכרת עולה אצל נשים מבוגרות יותר, בעלות משקל יתר, השמנה באזור הבטן, סיפור משפחתי של סוכרת, סיפור של סוכרת הריונית וחוסר פעילות גופנית.
ירידה במשקל והגברת הפעילות הגופנית יכולים למנוע או לדחות את התפתחות הסוכרת. תזונה עשירה בסיבים, מוגבלת בשומנים מן החי ועם רמת פחממות מתאימה לאדם הספציפי יכולה לתרום אף היא.
סרטן ודיאטה
סרטן היא הסיבה מספר שתים לתמותת נשים בעולם המערבי. מתוך סוגי הסרטן, הקטלנים ויותר הם סרטן הראיות, השד והמעי הגס, לפי סדר יורד.
דיאטה עשירה בפרות וירקות מגינה בפני סרטן בעקבות תכולת הקרטנואידים, הפלבונואידים, הסיבים ו/או חומרים בשם פיטוכימיכלים (כימיקלים מן הצומח). בנוסף דיאטה דלת שומנים מן החי יכולה גם לתרום למניעת סרטן המעי הגס.
לסיכום, שינוי באורח חיים בכלל ושינוי תזונתי בפרט חיוניים להעלאת איכות החיים של האישה.
התזונה היומית משחקת תפקיד בכל חייה הבוגרים של האשה. מתקופת ההריונות לשמירה על שלמות גופה והריונות תקינים, דרך תקופת הפוריות תוך כדי בנייה תקינה של העצם, ובמיוחד בגיל המעבר בהגנה בפני התחלואים העקריים הגורמים למוגבלות, ירידה באיכות החיים ותמותה.
