נוגדי החימצון הנמצאים במזון תורמים לגוף יותר מאלה הנמצאים בתוספי מזון – כך עלה מהרצאתו של ד"ר נסטור ליפובצקי, דיאטן קליני מומחה באפידמיולוגיה ורפואה מונעת, שהתמקדה במחקרים על השפעתו של ויטמין E על הגוף.
במשך שנים רבות, אומר ד"ר ליפובצקי, המליצו רופאים ותזונאים על נטילת ויטמין E למניעת מחלות לב, לאחר שמחקרים במעבדה הראו שהוא מפחית תהליכי חימצון. מאוחר יותר, מחקרים תצפיתיים (שבהם סקרו אוכלוסייה ועקבו אחריה) גילו אצל אנשים שצרכו ויטמין E בכמות גבוהה ירידה משמעותית בתחלואה ותמותה ממחלות לב. הבעיה היא, אמר ד"ר ליפובצקי, שרוב המחקרים הקליניים (מחקרים שבהם יוצרים קבוצות בדיקה וקבוצות ביקורת ועוקבים אחריהן), שהחלו להתפרסם החל בשנת 2000, לא הראו ירידה כזאת. הסיבה להבדל בין המחקרים, מסביר ד"ר ליפובצקי, היא שהמחקרים התצפיתיים סבלו מ"ערפלנים": רבים מהאנשים שנוטלים ויטמין E (כמו אנשים שנוטלים ויטמינים אחרים) הם אנשים בעלי מודעות רבה יותר לבריאות מאשר אנשים שלא נוטלים ויטמין E, ודבר זה עלול לגרום הטיה במחקר.
כיום אין ביסוס מדעי לטענה שוויטמין E (נוגד החימצון הנמצא בשימוש הרחב ביותר) מפחית את הסיכון למחלת לב כלילית. בחודש הבא עומד להתפרסם בעיתונות הרפואית מחקר על, שניתח נתונים ממחקרים מבוקרים רבים, ולפיו לתוספת של עד 400 מ"ג ויטמין E אין השפעה על תמותה, ומ-400 מ"ג ומעלה – המינון שהומלץ בעבר – יש עלייה (קטנה אבל בעלת משמעות סטטיסטית) בתמותה הכללית. לעומת זאת, תזונה עשירה בפירות וירקות, שעשירים בחומרים נוגדי חימצון, הוכחה בעבודות רבות כמפחיתה את הסיכון למחלה, ואין בה כל נזק. "אני מאמין בתזונה חכמה ולא בכדורים", אומר ד"ר ליפובצקי. "לפעמים יש צורך בתוספי מזון, אך לאדם הרגיל עדיף לקבל את מרכיבי התזונה מאוכל טבעי".
הדיאטנית הקלינית סיגל טפר, שהציגה בכנס את פירמידת תוספי התזונה, מסכימה לעמדה זאת, אך טוענת שאף כי באופן תיאורטי אפשר להשיג את כל רכיבי המזון המומלצים דרך התזונה, סקרים מוכיחים שבעולם המערבי הדבר לא קורה. לדברי טפר, מאחר שתזונה טובה משפרת את הבריאות ומגינה מפני מחלות, ומאחר שיש רכיבים שנדרשות כמויות גבוהות שלהם כדי להשיג את האפקט הרצוי, רצוי לשלב בין צריכת מזון בריא לצריכת תוספי תזונה.
